בפרשיות הקודמות ובפרט בפרשה זו, התורה מרבה לדבר על חלומות. חלומות יוסף, חלומות שרי פרעה ולבסוף אף פרעה חולם. החלומות הללו משנים את פני ההיסטוריה. החלומות של יוסף מתגשמים והוא הופך למלך מצרים.

חלומות השרים מחזירים אחד למשרתו ואחד לתליה. וכן חלומות פרעה משפיעים על מצבה הכלכלי של מצרים והסביבה כולה למשך שנים. ונשאלת השאלה, מדוע התורה עושה כזה סיפור מחלומות? לכאורה חלום הוא סוג של דמיון דבר לא מציאותי וממשי. כמובן שהחלומות שהתורה מספרת עליהם היו בדרגה שונה ממה שאנו מכירים היום.

אלו היו חלומות בבחינת נבואה שהתגלתה וירדה לעולם דרך אנשים מסוימים. כאן נרצה להתמקד בחלום מזוית שונה. לא חלום כפשוטו שמגיע בזמן השינה, אלא מה שנקרא "להגשים חלום". לכל אדם בריא יש חלומות, שאיפות ומטרות שהוא רוצה להגשים בחייו. מלמדת אותנו התורה שהחלום הוא חשוב, ויש לו השפעה.

ככול שהחלום ברור יותר וככול שהחולם חי יותר את חלומו, כמו אצל יוסף שהיה מספר לקרוביו על חלומו. ושרי פרעה שפניהם היו נפולים. ופרעה לא היה רגוע עד שקיבל פתרון לחלומו. החלומות הללו היו בעלי השפעה רבה על העולם כולו.

ללמדנו שחלום הוא דבר בריא. ואנו צריכים לחלום וכן לחלום בגדול. וככול שחלומנו יהיה ברור יותר ונדע בדיוק לאן אנו שואפים. נחיה את החלום, וכן ננסה להגשים אותו גם בדרך הטבע. בעזרת ה' נצמח מכך, מהתהליך ומההגשמה. במילים אחרות אם יש לכם חלום אל תפסיקו לחלום, אך מצד שני תתעוררו ולכו להגשים אותו.

לרפואת אברהם אהרן בן גאולה
ולעילוי נשמת חביב יצחק בן אירן